עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
צריכה התחלה חדשה..
העבר חונק אותי.
חברים
איה זה סבבה
ארכיון

קצת אופטימיות וקיץ בפתח

21/05/2015 16:32
LonelyGirl
אף פעם לא הייתי מאלה שבורחים, הייתי מאלה שמתמודדים עם הכל עד שהכאב מציף אותם קצת יותר מדי והם מתחילים לטבוע בדמעות של עצמם.
לא ברור לי למה תמיד צפיתי מהצד או למה אף פעם לא הייתי במרכז העניינים, עד לא מזמן זה גם לא כל כך שינה לי, היה לי כל כך קל ונוח לאבד את עצמי בכתיבה ולהאשים אנשים על שלא רואים דברים שניסיתי בכל כוחי להסתיר, או שלא מבינים דברים שמעולם לא הסברתי. 
לפני כמה ימים הייתה לי שיחה שהחזירה אותי למציאות, הבהירה לי שאחרי הכל החיים נורא פשוטים ואני זו שמחליטה לסבך אותם בכל רגע נתון.
הגישה שלי השתנתה. אחרי יומיים של עיניים צורבות מדמעות, חרדות נטישה וכתיבה עד הבוקר הבנתי שאני מתעסקת קצת יותר מדי עם הנפש.. למה אני לא יכולה להניח לה לנפשה? (היי, משחק מילים). 
אני אנושית, תמיד כאב ותמיד יכאב לי, שום דבר לא הולך להשתנות. אני אמשיך להיפגע מהאנשים החשובים לי ואמשיך לכתוב עד שהתאריך יתחלף בתקווה שיביא איתו מעט אושר. 
אני אמשיך להאמין בקלישאות כי זה קלישאתי להגיד שקלישאות נכונות.
השיחה הכואבת הזו גרמה לי להבין שזה נורא פשוט, זה או לשבת ולבכות או לקום ולנסות מחדש.
הקשר שלי עם הבן אדם שבזמנו היה הכי חשוב לי נשחק קצת. אכפת לי פחות מה הוא חושב או מה הוא אומר, אולי כי בזמן האחרון הוא פשוט לא אומר (תודה אגב על השיחה הזו, בין הדמעות להאשמות גרמת לי לראות את הצד הקל והיפה של החיים). וככה טוב, ככה זה מרגיש לי נכון. 
כאן מסתיים החלק בחיים שלי שאני משתפת רגשות עם אנשים או נותנת להם להיכנס ללב שלי.
יש הפרדה בין האני הרגישה והכואבת והשמורה לעצמי בלבד לבין האני בחברת אנשים אחרים.
זה נורא פשוט, אני כבר לא דופקת חשבון. כבר לא לוקחת ללב כל מה שאומרים או חושבים עליי. אם אני לא מתאימה להם, הם יכולים לצאת מהמשוואה (תודה על שלא הזמנתם אותי אגב, היה לי נורא נחמד להעביר את החג ביני לבין עצמי).
זה החלק בחיים שלי שמאיה השטחית יוצאת מעט החוצה, המאיה שפחות מתעניינת בעומק. 
פחות פילוסופית, פחות מנסה לאבחן את הרגשות שלה, פחות מנסה למצוא מעבר למשמעות בנויה.
וככה טוב לי, בלי הרבה בעיות. 

אני מחכה לקיץ, מחכה כל כך. 
בע"ה אטוס לראות עולם עם המשפחה האהובה שלי.
יש לי חודש פחות יומיים לרדת קצת הרבה במשקל ולהיכנס לדמות שאני רוצה לחיות בה.
אני לא בחרתי את הגוף שלי, לא בחרתי את המגבלות שלי, אבל אני כן בוחרת איך להמשיך לחיות את החיים שלי איתו, ואני רוצה להפיק ממנו את המיטב. אכפת לי מה אנשים חושבים עליי במידה מינימלית, קצת יותר אכפת לי מה אני חושבת עליי ואיך אני רוצה לחיות את החיים שלי על הצד הטוב ביותר. 
אז בפעם הבאה שאני הולכת למועדון הנוער הסופר מגניב שנפתח בקיץ, אני הולכת אליו בלב שלם ובשתי מידות פחות (שנה שעברה הלכתי רק פעמיים כי הייתי סופר-חננה), ואני הולכת להכיר אנשים ולנצל כל דקה מהחופש הזה. 
כבר ערכתי לי רשימה בראש וברור לי שאני לא הולכת להיצמד אליה, אבל כדי שלא אשכח את עצמי בין כל הבלאגן שמצפה לי נאלצתי לערוך מעט סדר. 
בכל מקרה, האופק מלא בעוד כמה מבחנים שבהם אאלץ את הצד החננה שלי, אבל הצד השני נטול דאגות ולחצים, אני יודעת שמה שצריך לקרות יקרה ומאיה של היום בכלל לא נפגעת ממה שקרה בלג בעומר, היא נורא מפרגנת לאנשים שלא הזמינו אותה ובאמת איחלה להם שלא ישרפו במדורה של עצמם אמן כן יהי רצון מסרו דש לבר כוכבא. 

מי יודע, אולי שנה הבאה תהיה קצת יותר אופטימית מקודמתה. 
מאחלת לכם ולי את כל הטוב שבעולם.


עדכון: עליתי שתי מידות בג'ינס.
הסטייליסטית לירוןשאריות של החייםהדסBlack angel
simcowsin
21/05/2015 17:04
תעקבו אחריי הערוץ שליי! www.youtube.com/channel/UChDI9oEpCFT-oowbXH5tuGA

רק שתדעו שאתם כותבים נפלאא!!!!!!!!!!
שאריות של החיים
21/05/2015 17:42
את מדהימה.
Zippers
23/05/2015 22:17
בהצלחה :)
גם אני מחכה מאוד לקיץ ^^
<נעמה>
נופר
06/06/2015 06:54
סתם שאלה... איך את מתכוונת לרדת 2 מידות? גם אני ממש רוצה ואין לי מושג איך!!!
רציתי גם להגיד לך שאולי לא כדאי לך להתרחק מכולם ככה... קראתי גם את הפוסטרים הקודמים שלך ואני חושבת שכדאי לך לנסות שוב להתחבר עם אנשים או אולי לנסות לדבר איתם ולחדש קשרים... תחשבי על זה... מאחלת לך בהצלחה!
נופר.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: