עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ordinarymaya@walla.co.il
חברים
System MeThelseאיה זה סבבה
ארכיון
שירים שעושים נעים בלב

יקולל חודש פברואר

04/02/2015 22:24
LonelyGirl
אני בסדר.. כל כך בסדר, ומרוב שאני אומרת את זה, התחלתי להאמין בזה בעצמי.
ואני מעבר לזה, כל כך מעבר. 
כל כך מעבר למה שהם חושבים שאני.
אני מוגדרת על ידי מספרים, על ידי אחוז הנכשלים ואחוז ההצלחות. מצחיק אותי לדעת מה גובר על מה.
ואני יותר מזה, הרבה יותר מזה.
מצחיק אותי לחשוב שאני מחפשת אישור לידע שלי. 
עוד יותר מצחיק אותי לא לקבל אותו.
בסופו של יום, לא משנה כמה אצליח- תמיד יהיו אנשים שינפנפו בהישגים שלהם מולי, יתנו לי כמה דקות להתבאס ואז עוד כמה דקות להתאבל על הכישלון שלי.
זה הכל או כלום אצלי, אף פעם לא באמצע.
זה או שהראש אטום ואני נקייה ממחשבות, או שגופי מפוצץ רגשות ולא נותן לי מנוח.
זו תחושת שפל או גאות. בדרך כלל זו ריקנות.
ואני לא יכולה לעשות כלום בנדון, הרי הוא כבר נידון. אולי נידון למוות. 
מוות נפשי, כזה שלא מספק.. כזה שלא ממלא.
כולנו ריקים אחרי הכל.
אני ממשיכה להגיד לעצמי שזו תקופה טובה, שהכל מסתדר.
שזה בסדר לא להיות בסדר.
והכל אצלי מבולגן, אני לא מוצאת את עצמי.
זרקתי את עצמי באיזה חור, או שדחפתי את גופי עמוק בתוך ארון הבגדים.
ככה לוסי התחילה, ותראו איפה היא גמרה. (ב-נרניה)
מחר יש אזכרה ראשונה, יקולל חודש פברואר- סבא מקבל לזכרו שני ימים ואני שוב אהיה גלמודה ביום האהבה.
זה לא כזה רחוק, בסך הכל עוד עשרה ימים לבלונים הצבעוניים שיפוזרו בין המטבח לסלון, ובטח אמצא גם אחד מתחת למיטה.
לא, לא אוהבים אותי. בסך הכל תתווסף עוד ספרה לגילו של אחי.
זה די אבסורדי, האמת, אחי נולד ביום האהבה ואני נולדתי בצום. 
לפחות לא גרמתי לכולם להשמין.




שאריות של החייםThelseהדסתמר גלעד
Lana
04/02/2015 22:34
מכירה טוב מאוד את התנועה בין הקצוות, את הבלבול הזה. זה לאבד את עצמך.
LonelyGirl
04/02/2015 22:36
ולא להשאיר עקבות.
הדבר היחיד שאמצא יהיה פתח למסע חיפוש אחרי עצמי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: