עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
צריכה התחלה חדשה..
העבר חונק אותי.
חברים
איה זה סבבה
ארכיון

לא תהיה מציאות

18/01/2015 22:43
LonelyGirl
צפיתי בו דומע. הוא הטביע את ראשו בין רגליו ומשך בשערו בתבוסה.
שבועות שלא ישן בלילות. לפעמים הייתי מתגנבת למטבח ורואה אותו לוגם מהקפה השורף, מוודא שהוא ער.
והשמש שכחה להתעורר.
ניגשתי אליו, התיישבתי לידו. הוא שידר לעברי מבט אדיש והפציר בי לחזור למיטה.
טען שלא לכולם מתאפשר לנצל כל דקה לשינה, שיש כאלה שצריכים לקום מוקדם כדי לפרנס.
אולי מוקדם מדי.
"כסף לא בא בקלות" הוא רטן ושאל אם אני מבינה. הנהנתי.
"אתה לא היחיד במערכה.."
"זו לא מערכה!" פניו התעוותו מכעס, "החיים הם לא מלחמה, זה לא אנחנו מול כל העולם."
"לא.. זה לא." קמתי ממקומי ולא טרחתי להסתכל על כוס הקפה שהתנפצה על הרצפה. התכופפתי לאסוף את השברים שפצעו מעט את ידי.
הוא אחז בי, "חכי.. אני אנקה."
השתחררתי מאחיזתו ויצאתי לחצר האחורית, מנסה לשאוף כמה שיותר אוויר. להירגע.
משב רוח קר עטף את גופי שהחל לרעוד מעט, למעוד בין צעד לצעד.
שמעתי דלת נטרקת. הוא יצא אחריי.
התיישבתי על הספסל הלבן שנראה די קודר מצבעם הכחול-שחור של השמיים. 
גם פנסי הרחוב כבו ורק מספר כוכבים האירו את פניו החיוורות. 
"אני לא רוצה להפסיד בקרב של עצמי" הוא לחש לי.
גיחכתי. "ממה בדיוק אתה מפחד?"
"ממך.. ממני" הוא נאנח. "אני חושב שאף פעם לא אהיה מספיק טוב בשבילך"
"אני חושבת שאתה סתם מפזר הבטחות ואתה פשוט פחדן מדי מכדי לקיים אותן.."
"זה לא נכון!"
תקף אותי מחנק קל. כחכחתי בגרוני.
שתיקה השתררה במשך כמה דקות ארוכות.
"קיבלתי הצעה לעבודה חדשה במרכז, אני שוקל להסכים." הוא סיפר לי, כאילו מחכה לאישורי.
"תעשה מה שאתה רוצה."
"אני יודע.. אני לא שואל אותך" הוא ניסה להיות עדין, "אני רק מודיע."
"בסדר" הנהנתי. "מה שעושה לך טוב."
"ומה עם מה שעושה לך טוב?" הוא אסף אותי אליו, נגע - לא נגע בגופי.
"הוא עוזב בסוף החודש."

הוא פסע שני צעדים קדימה והגניב מבט קטן לאחור רק כדי לומר שהוא מצטער.
אני לא סלחתי.
הוא אמר שהחיים לא יחכו להצלחה ושאם הוא רוצה להשיג משהו הוא חייב לעשות את הטוב ביותר.
גם אם זה אומר לדרוך על אנשים בדרך.
חייכתי בנימוס ומבלי להתאמץ שידרתי מבט אטום.
צפיתי בדמותו מתרחקת ממני ועם הזמן התחלתי להתחרט על שלא התעקשתי שיישאר. 
או על שלא הלכתי בעקבותיו.
הוא היה נראה שונה מאחור, יותר משוחרר- פחות מתוח. פחות איתי.
מעכשיו כל אחד לעצמו.
נזכרתי איך גיחך כשאמרתי לו שזה לנצח.
שאלתי אם הוא בטוח שהוא רוצה לבלות איתי את שארית חייו.
הוא זרק מילים ריקות, "שום דבר לא לנצח" או "רק המוות בטוח".
"אתה סתם פסימי" מחיתי.
"אני לא פסימי יקירה, אני מציאותי."
בקרוב לא תהיה מציאות.




שאריות של החייםThelseתיאוLana
תיאו
18/01/2015 23:37
וואו.הכתיבה שלך מושלמת!
איזה כישרון!
זה אמיתי?
דרך אגב,מאיזה סרט התמונה?
תיאו
18/01/2015 23:58
זו סדרה, יומני הערפד. עונה 4 אני חושבת..
LonelyGirl
19/01/2015 06:43
תודה רבה :)
זה אכן מיומני הערפד (אלנה וג'רמי) אבל האמת שאין לי מושג מאיזו עונה.
03/02/2015 16:51
גאונות :)
LonelyGirl
03/02/2015 19:46
תודה רבה :)
Anna
23/02/2015 23:01
זה מעונה 2 שהוא מגלה שויקי הפכה לערפדית וכשהוא כבר יודע על ערפדים נרא לי.
+ לכו לבלוג שלי וקראו את הפוסט הראשון שלי !!!! והכתיבה שלך פשוט 100ממת !!!!!! יואוו זה פשוט מושלם תמשיכי לכתוב סיפורים כאלה יפים !!!
Anna
23/02/2015 23:02
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
Anna
23/02/2015 23:03
לא סורי זה מעונה 4 פרק 12 נרא לי ;) XDXDXDXDXDXD
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: